מדריך לבניית קהילת מנטרי מדע אזרחי

צילום תמונת הנושא: נועה אונגר

כתיבה: ד”ר נירית לביא אלון
תודה לקוראות ולמגיבות: מור מצליח, נועה אונגר, לאה בנימיני

הקדמה

מדריך זה מיועד ליזמי מדע אזרחי (כגון ארגוני סביבה, רשויות מקומיות, רשויות ניקוז ונחלים, איגודי ערים, מכוני מחקר ואחרים) המעוניינים בהקמת קבוצת מנטרים הפעילים באופן קבוע ומתמשך. המדריך מבוסס על ידע מצטבר של מובילי מדע אזרחי ומובילי קבוצות פעילים ועל ספרות אקדמית ומקצועית בתחום.
מדריך זה מתמקד בהקמת קהילת מנטרי מדע אזרחי. למידע על הקמת מיזם מדע אזרחי רצוי לעיין במדריך לפיתוח מיזם.

מהי קהילת מנטרים?

קהילת מנטרים היא קבוצה פעילים מקומית (או ארצית) הפועלת יחד במיזם מדע אזרחי – למשל, דיגום איכות מים בנחל, ניטור מגוון ביולוגי בשטח עירוני, איסוף נתוני רעש או זיהום אוויר, מעקב אחר שיקום צומח ועוד. הקהילה מורכבת מאנשים שמוצאים עניין במיזם המדע האזרחי, בעלי תחושת שייכות וגאווה במיזם, המקבלים ערך ומשמעות מההשתתפות בו והמוכנים לתת מזמנם, כישוריהם ויכולותיהם במסגרתו. 

הקהילה פועלת במישור המדעי-סביבתי: איסוף נתונים לשם הבנת מצב המגוון הביולוגי או סוגיות סביבתיות אחרות ולשם סיוע בקבלת החלטות ניהוליות של מדיניות ופעולה בשטח. המנטרים יכולים להפוך לפעילים סביבתיים תוך הצגת חסמים, אתגרים או בעיות שהם מזהים בשטח ודחיפת הרשויות לפתרון שלהם. חשוב לזכור – הציבור הוא שחקן שווה ערך ובעל השפעה על שמירת טבע והסביבה. המעורבות של הציבור ובמיוחד של קהילת מנטרים מקומית היא חשובה ותורמת לשמירה על הסביבה הקרובה. 

לקהילת המנטרים יש גם ערך חברתי קהילתי – החברותא, הפעילות המשותפת במרחב המקומי, יוצרת הזדמנויות למפגשים חברתיים, תחושת שייכות לקבוצה, הזדמנות למפגש עם אנשים בעלי עניין דומה, יצירת זהות קבוצתית וגם הזדמנויות ליצירת שייכות, העמקת זיקה למקום ותחושת גאווה מקומית. כל אלו תורמים לבניית חוסן אישי וקהילתי. 

במישור הסטטוטורי-תכנוני – קהילת מנטרים יכולה להשמיע קול מקומי חשוב בקידום מדיניות או בהצגת השפעות תוכניות פיתוח עתידיות על המגוון הביולוגי המקומי. כך למשל, קהילת מנטרי הפרפרים פעלה במוסדות התכנון כדי להגן על מקום מושבו של הפרפר הנדיר נחושתן נמלים גלילי בחולות חפציבה (ליד חדרה) והצליחה לשנות במעט את תוכנית הפיתוח המקומיות. חשוב ונחוץ לרתום שותפים נוספים ולחבר בין בעלי אינטרסים שיתמכו בקול הציבורי בהגשת התנגדויות למהלכים שעלולים לפגוע בשטח ולקדם תוכניות לשימור ושיקום. 

במישור החברתי קהילת מנטרים יכולה לפעול כסוכנת שינוי ולקדם מעורבות וחיבור של תושבים נוספים בטבע המקומי. בנוסף לניטור המתמשך, קהילת מנטרים יכולה לקיים או להשתתף בפעילויות חווייתיות שמחברות את הקהילה ומייצרות שייכות ואחריות לסביבה כגון סיורים מודרכים, פעילויות עם תלמידים, הרצאות מקומיות וביובליצים. 

איך ליצור ולשמר קהילת מנטרי מדע אזרחי?

הגדרת הצורך ומטרות הניטור

נברר לעצמנו מהן המטרות שלנו בהקמת קבוצת מנטרים. מדע אזרחי אינו רק איסוף נתונים עבור מחקר, אלא גם תהליך חברתי וקהילתי בעל ערך רחב. יחד עם זאת, מטרות חברתיות וקהילתיות לבדן לא יספיקו – יש להגדיר את הצורך המדעי/ממשקי של ניטור ואיסוף נתונים – אילו מינים או תופעות חשוב לנו לנטר? מה כבר ידוע על המרחב ומהו הידע החסר? האם ברצוננו לעקוב אחר שטח לפני, במהלך או אחרי פעולת התערבות? תהליך התכנון צריך להיות משותף עם הרשות והתושבים. בהקשר זה ולשם קבלת רעיונות והשראה למיזמים סביבתיים שונים ממקומות שונים בעולם כדאי לעיין במדריך למדע אזרחי ברשויות מקומיות. 

הגדרת מטרות הניטור ואופן הניטור יסייעו במתן משמעות לקבוצת המנטרים – למשל, עליהם לדעת שלאחר פרק זמן או בתום תכנית הניטור, הם יציגו את הממצאים בפני בעלי העניין. הצגת מטרות, הבנה איך הנתונים ישמשו ברמה עירונית או למדיניות בעת גיוס הפעילים יכולה לסייע בתיאום ציפיות ובהצטרפות פעילים בעלי עניין שיתמידו לאורך זמן.

אפשרות אחרת היא לגבש קודם קבוצת פעילים מקומיים ויחד איתם לבחון מה מעניין אותם לתעד ולחקור, או להציע להם כמה אפשרויות מתוך צרכים שעלו ולהסתייע בהם לגיבוש פרטני של מטרות ואופן העבודה. במקרה כזה רצוי לשתף את האנשים בתהליך הבחירה למשל ע”י תהליך סיעור מוחות, סקרים והצבעה. קהילה שמרגישה בעלות על התהליך והבחירה שלה תישאר לאורך זמן. יש להקפיד לבחור מיזם רלוונטי לאזור, בעל משמעות שיאפשר הצלחה מהירה שתגרום לתוצאות ותעודד התמדה. 

ניטור מדע אזרחי מתרחש במרחב ציבורי ולכן חשוב גם למפות את כלל בעלי העניין ולשתף אותם בשלבים מוקדמים ככל האפשר. בנושא השותפים כדאי להעמיק במדריך לפיתוח מיזם ולגבי שותפיות פנימיות בתוך רשות מקומית כדאי לקרוא אודות פיתוח מדיניות מדע אזרחי לרשות מקומית בתוך המדריך למדע אזרחי ברשויות מקומיות. חשוב לוודא חיבור לאגפים ברשות המעוניינים בנתונים, מאמינים באיכות שלהם ושקיים תכנון מראש ונכונות לעשות שימוש בנתונים בהחלטות. כדאי להתחיל מפיילוט מקומי שיוכיח היתכנות וירתום בעלי עניין ברשות ואח”כ להרחיב את פיתוח הקהילה ומיזמי מדע אזרחי נוספים. 

הגדרת קהל היעד

נבחן מי הם המשתתפים הפוטנציאליים לקבוצת מנטרים ונכוון אליהם את הפרסום. ניקח בחשבון גם התחשבות בהתאמות של המשתתפים לצרכי הניטור שהוגדרו. למשל חובבי טבע, אנשי הגיל השלישי, בעלי רקע מדעי/טכנולוגי וכדומה. ניתן לשקול לסנן מתנדבים לפי רמת הידע הנדרשת.

רצוי לערוך מיפוי מקדים של ארגוני סביבה מקומיים והתארגנויות תושבים משום שתושבים שהם כבר פעילים בנושאי טבע וסביבה אחד קרוב לוודאי יהיו קהל יעד פוטנציאלי לקהילת המנטרים. לחלופין כדאי לשקול לפנות לא רק למועמדים “הברורים מאליהם” – לפעמים פניה לארגונים ועסקים במסגרת הצעה לפעילות כתרומה לקהילה עשויה לגלות עובדים שירצו להשתלב בקהילת מנטרים או אפילו להקים קהילה של עובדי הארגון. בכל מקרה כדאי לחשוב על שילוב מתנדבים מגוונים והכלה גם של אוכלוסיות שונות. כדאי להסתייע במנהלי/רכזי קהילה או רכזי מתנדבים מרשויות וגופים בסביבה הקרובה, לצורך המיפוי ויצירת הקשר עם פעילים פוטנציאליים.

הזמנת קהל היעד

לאחר שאותרו קהלי יעד נכין פרסום מותאם – למשל הפצת קול קורא להצטרפות לפרויקט או לקורס מנטרים. את הפרסום נפיץ באפיקי תקשורת מגוונים – קבוצות ווצאפ מקומיות, דפים מתאימים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, ניוזלטרים לרשימות תפוצה מקומיות (למשל של הרשות המקומית). אפשר לשקול גם פרסום פיזי בכרזות על לוחות מודעות, בפארקים עירוניים, במתנ”סים, בבתי כנסת וכדומה, ואף פרסום בתקשורת מקומית אם ככתבה ואם כפרסום ממומן. בשלב זה כדאי להיעזר באנשי מקצוע כמו אנשי הדוברות ויחסי ציבור של הארגון.

תיאום ציפיות

יש לוודא שהמתעניינים מבינים מה מטרת הפעילות ומהן המחויבויות הנדרשות מהם (למשל לצאת לנטר במקום מסוים כל פרק זמן שיוגדר, להשתתף במפגשי הכשרה או פעילות קבוצתית אחרת וכו’) רצוי לפני תחילת הפעילות וכך יפחת הסיכוי לנשירה במהלך הפעילות. חשוב שיבינו שהם עומדים להפוך לפעילים במסגרת מחייבת, שסומכים עליהם ומצפים לתוצאות. ניתן לבצע תיאום ציפיות במסגרת שיחות טלפוניות אישיות, מפגש חשיפה לציבור מתעניינים, סדנת היכרות עם מדע אזרחי ועוד.

במקביל להצגת הציפיות מהמנטרים חשוב גם לברר מהן הציפיות והצרכים של המתנדבים ולשלב מענה בתוכנית שנתית. בהקשר זה, כדאי להכיר מהן המוטיבציות המרכזיות שמניעות מתנדבים ופעילים באופן כללי לפעול בתחום המדע האזרחי. יש לזכור שמוטיבציות אינן סטטיות: הן עשויות להשתנות בין שלב ההצטרפות לפרויקט לבין שלב ההשתתפות המתמשכת והן גם עשויות להשתנות בין מיזם למיזם, לכן חשוב שבכל מיזם מדע אזרחי נכיר לעומק את המשתתפים – את המוטיבציות, הרצונות והצרכים שלהם.

ריכוז וליווי פעילות המנטרים

על מנת לרכז את פעילות הקבוצה, לתת מענה לבעיות וקשיים, לתכנן את הפעילויות בהתאם לצרכים המשתנים ולשמר את המנטרים כפעילים, נדרש.ת רכז.ת האחראי.ת לפעילות הקבוצה. רצוי שיהיו בעלי כישורי הנחיית קבוצות וניסיון בתחום הקהילתי. לא פחות חשוב שיהיו בעלי ידע אקולוגי או סביבתי וניסיון במדע אזרחי. יתכן שכדאי להיעזר ביועץ.ת חיצוני.ת לתהליך שילוו את הרכז.ת ויספקו מענים חסרים.

הרכז.ת צריך.ה לתת את דעתו.ה לשאלות כמו: כיצד המתנדבים מבוטחים? מי מלווה מקצועית את התהליך? האם קיים תקציב לפעילות וכיצד ניתן לנצלו? היכן מתקיימים המפגשים? מי ידאגו להסעות/כיבוד/הדרכה? וכיו”ב.
חשוב לתכנן את המשך פעילות רכז.ת הקהילה לטווח הארוך, ולמצוא לכך מימון גם לאחר סיום תקציב הפרויקט. 

הכשרה וגיבוש

חשוב ביותר לצאת יחד עם המנטרים לשטח כדי להכיר את אזור הניטור ולגבש את הקבוצה סביב העשייה המשותפת. יש להקדיש זמן להכרה של בתי הגידול, המינים הבולטים, עונות השנה והשינויים במרחב. רצוי ללמוד יחד על סוגיות אקולוגיות או סביבתיות מקומיות, על איומים ועל יוזמות קיימות.

לשם כך, כדאי לבנות תוכנית הכשרה מתמשכת ולתכנן מפגשים קבוצתיים תקופתיים, כך שיתרמו בהקניית הידע הנדרש, לצד העשרה ויצירת עניין. מפגש הפתיחה צריך להיות חוויתי ולכלול התנסות מיידית, משום שחוויה ראשונה חיובית מהווה תנאי קריטי להמשך. חשוב גם לגוון את ההכשרה ולכלול בה גם סיורים, הרצאות, ניסויים ופרויקטים שונים. המפגשים החברתיים יעמיקו את הלכידות הקבוצתית ואת המוטיבציה להשתתפות. יש להתאים את ההכשרה לקהל היעד עם פעילויות מתאימות, עזרים ייעודיים ולנסות לפשט כמה שיותר. יש לבנות את ההכשרה בקצב שמתאים למשתתפים ולזכור שלעיתים מדובר בתהליך למידה שלוקח זמן. מאידך, כדאי לשים לב שההשקעה של זמן ואנרגיה היא לא מוגזמת על מנת שלא יווצר תסכול.

ניתן להשתמש גם בקבוצת הוואטסאפ להכשרה – למשל לשלוח תמונות של מינים לזיהוי, לקיים חידונים, לשלוח סרטונים קצרים הרלוונטיים להכשרה וכדומה. בנוסף רצוי לחלק למנטרים מדריכים, פוסטרים ועזרים פיזיים.

ניתן למפות את רמת הידע של המנטרים (מתחילים/מתקדמים/מובילים) על מנת לבנות הכשרה ייעודית שתיתן מענה לרמות הידע השונות. כדאי לתת לכל קבוצה תוכן שונה, משימות שונות וליצור רמת מחויבות שונה. אפשר, למשל, להיעזר במנטרים המובילים, בעלי מומחיות מעמיקה, לתמיכה במנטרים האחרים ואף לשלבם כמדריכים בהכשרה. חשוב להיות סבלניים כלפי מתנדבים חדשים שהידע שלהם מוגבל ולהיות מוכנים לקבל טעויות ושאלות. יש להנחות מומחים המשתתפים בפרויקט לפעול בגישה זו.

ההכשרה צריכה לתת את ההנחיות לעבודה לפי פרוטוקולים, לכלול הסבר למנטרים על חשיבות איכות נתונים ולהדגיש שרק אם הנתונים יהיו אמינים ומדוייקים יוכלו להשתמש בהם ברשות המקומית. בגופים רבים יש קושי בהכרה מוסדית בנתונים וספקות בגלל שמקורם במתנדבים מחובבים.

השתתפות קהילת המנטרים בבניית חזון משותף, מטרות ויעדים

עם תחילת הפעילות או לאחר פרק מסוים בתוכנית, כדאי להגדיר יחד עם המנטרים ועם אנשי הרשות את תמונת העתיד הרצויה. אפשר לנסח שאלות כמו “כיצד תיראה העיר בעוד חמש שנים בזכות פעילות המנטרים?” ואף לנסות לענות עליהן (למשל – עיר בעלת קהילה לומדת, מסד נתונים איכותי, שילוב הנתונים בתכנון עירוני/קבלת החלטות, חיבור תושבים לטבע וכדומה).

החזון משקף את השאיפה הרחבה. המטרה מגדירה מה נעשה בפועל (למשל: ניטור מגוון ביולוגי עירוני באופן קבוע). היעדים צריכים להיות ברורים ומדידים, לדוגמה: 200 תצפיות איכותיות בשנה; 30 מנטרים פעילים קבועים; דו”ח שנתי מסכם; שיתוף נתונים עם אגפים ברשות המקומית; שימוש בנתונים וכו’.

העצמת מנטרים

העצמת המשתתפים בקהילה תסייע בחיזוק תחושת המשמעות של המנטרים וכתוצאה מכך תעודד התמדה והמשך זרימת נתונים למיזם. לשם כך, ניתן לחלק תפקידים בין משתתפי הקהילה (למשל, רכז.ת קהילה, רכז.ת נתונים, רכז.ת הדרכה, רכז.ת אירועים וכדומה). אם מזהים בינהם מומחים בתחומי ידע שונים ניתן להפוך אותם לתומכים ויועצים. במידה ויש מנטרים מובילים כדאי להכיר בהם כ”מתנדבי דגל” מול שאר המנטרים ואף לפתוח קבוצת ווצאפ ייעודית להם. במקביל, יש להיזהר לא לתת למנטרים תחושה של “טובים” יותר או פחות, ולהבהיר שזה ברור שכל תרומה היא שונה וזה בסדר. רצוי ככל הניתן, להאדיר מתנדבים ראויים ולציין את תרומתם ואת הגילויים שלהם באופן פומבי, למשל לפרסם בכלי המדיה השונים. גם שימוש בחומרים של המתנדבים כמו תמונות במאמרים ובכנסים בארץ ובחו”ל (ברשותם כמובן) יעצים את המנטרים וכמובן קרדיט מדעי בפרסומים.

שימור המנטרים

יש מגוון דרכים לשמירה על התמדת המנטרים לאורך זמן, למשל: 

• תקשורת בין מפגשים – חשוב להמשיך תקשורת ולשמור על קשר עם המנטרים בין מפגשים – לשלוח עדכונים, תזכורות, שיתוף תוצאות. בלי תקשורת – הקהילה דועכת. קבוצות וואטסאפ הן בדיוק הפתרון לשמירה על קשר כזה. 
• משוב קבוע על פעילות המתנדבים – מחקרים בתחום התנדבות מצביעים על כך שמתנדבים זקוקים למשוב על תרומתם, הכרה והוקרה וכן תקשורת עם צוות המחקר. רצוי שנציג מצוות המחקר יהיה חבר בקבוצת הווצאפ של המנטרים ויהיה קשוב לשאלות כך שיוכל לתת משוב מיידי. כדאי גם לתאם עם הצוות המחקר מפגשים עם המתנדבים. תמיד נכון וראוי לציין את כלל המנטרים ולשבח אותם על תרומתם. 
• תוכנית הכשרה או העשרה מתמשכת היוצרת עניין ונותנת “סיבה להישאר”. העשרת ידע נותנת מענה למוטיבציות של עניין אישי וסקרנות מדעית ושל למידה ופיתוח ידע. מוטיבציות פנימיות אלו מקדמות השתתפות מתמשכת. רצוי שמפגש בתוכנית כזו יתקיים פעם בחודש עד חודשיים. מרווחים גדולים מדי בין מפגשים בתוכנית עלולים לגרום למנטרים להתנתק מהקבוצה. 
• בתוכנית מפגשי ההכשרה/העשרה חשוב לכלול מפגשים חברתיים או סיורים משותפים פנים אל פנים (ולא רק מפגשים מקוונים). מומלץ להנהיג מסורת של ארוחות משותפות כשכל אחד תורם לשולחן המשותף.
• מפגש עם קבוצות מנטרים אחרות – רצוי לארגן מפגשים עם מנטרי מדע אזרחי מאזורים שונים בארץ או מפרויקטים שונים, על מנת להמחיש שהם לא לבד אלא חלק ממהלך עוצמתי גדול של מדע אזרחי. בהקשר זה ניתן להזמין אותם לכנס השנתי של מדע אזרחי של המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט.
• שיתוף הנתונים בזמן אמת – למשל ע”י דשבורד או גרפים פשוטים, כך שהמשתתפים יוכלו לעקוב בזמן אמת אחרי תרומתם. מתברר שהאפשרות לבחון “כמה תרמתי לעומת אחרים” מעלה מוטיבציה. 
• שיתוף המנטרים בעיבוד תוצאות הניטור – רצוי במידה וניתן, להשתלב יחד עם החוקר המלווה של המיזם. במידה ולא ניתן – חשוב לחשוף את תוצאות הניטור ומסקנותיו, וכן את השימוש בממצאים בהקשר של ממשק בשטח/קבלת החלטות/מחקר. אם המנטרים לא רואים כיצד הנתונים שלהם משמשים למחקר או משפיעים על מדיניות או שמירת טבע הם עלולים לאבד עניין. חשוב לשמור על קשר עם המנטרים גם דרך קבוצת הווצאפ לאורך כל השנה. אפשר למשל לשלוח תוכן רלוונטי לתחומי העניין ולעודד תגובות של המשתתפים, לשלוח שאלות שכרכזים נשאלתם בפרטי ויש בהן עניין לכולם, לשלוח הזמנות להרצאות וכנסים מקומיים בנושאי טבע, לשתף תצפיות מעניינות ומשמעותיות, סיכומים תקופתיים של הניטור, מידע על מאבקי סביבה מקומיים וכו’. 
• מתן תפקידים קבועים למנטרים והעצמתם (ראו לעיל).
• יצירת פרויקטים צדדיים הרלוונטיים לניטור בהם ישתתפו המנטרים, כגון: אירועים לקהילה, עבודה עם בתי ספר, פרסום תוצאות הניטור. מנטרים עשויים למצוא ערך מוסף אם יתווספו לניטור גם פרויקטים נוספים, כמו הדרכת סיור לקהילה, העמדת דוכן הסברה וגיוס מתנדבים חדשים, מפגש עם תלמידים, עיבוד התוצאות ופרסומן לקהל הרחב וכדומה. בהקשר זה מומלץ לעיין בנספח תכנון פעילויות ואירועים של מדע אזרחי במדריך לפיתוח מיזם. 
• גיימיפיקציה – להוסיף אלמנטים של משחוק והשגת “תגי התקדמות” או נקודות זכות, כסוג של “תחרות חיובית” בתוך קבוצת המנטרים. מאידך, אם עולה חשש שמשחק תחרותי יפגע בלכידות הקבוצה אז עדיף להימנע. 
• עבודה של הרכז בזיהוי “מוקשים” הפוגעים במוטיבציה של המנטרים, כגון תיסכול מקשיים בזיהוי תצפיות, ממשקי דיווח מבלבלים, אי הבנת התרומה האישית וטיפול מתאים. 
•  מ”משתתפים” לשגרירים” – עידוד המשתתפים לגייס אנשים נוספים לקבוצה ולערב בני משפחה וחברים.
• הכלה וגיוון – רצוי להנגיש את המיזם לקהלים שונים ע”י התאמת שפה, גיל ורקע. לקהילות מגוונות בסיס טוב יותר להצלחה והתמדה. 

מה לעשות כשמנטר.ת נשאר.ת בקבוצה אבל לא מנטר.ת? אין סיבה להוציא, אולי מדובר בפעיל.ה שמהווה עמוד תווך מבחינה חברתית בקהילה, או במתנדב.ת שיכול.ה לסייע בדרכים אחרות כמו זיהוי תצפיות, ארגון אירועים, יצירת קשרים עם בעלי עניין וכו’.

התנהלות בקהילה

חברי הקהילה הם צוות, חבורה, עמיתים ויש ליצור ביניהם יחסים חבריים ונעימים. אם מתעוררים קשיים כמו שיח לא נעים, האשמות וחוסר הבנות, יש לפעול ולנסות ליצור שיח פתוח בעל כללים ועקרונות (למשל לא להתנסח באופן שעלול לפגוע אישית במנטרים אחרים) ולהגיע להסכמות רחבות. קהילת מנטרים מצליחה נשענת על אמון, והשיח והאווירה בהתנהלות הקהילה הם חלק מתהליך יצירת האמון.

מדידת הצלחה

לאורך התנהלות המיזם חשוב למדוד את מדדי ההצלחה – לא רק כמה אנשים הגיעו, כמה דיווחים התקבלו אלא גם – האם נוצרו קשרים? האם יש המשכיות? האם יש התלהבות?

בספרות עולה כי תכנון חוויית המשתתפים לאורך זמן מעלה התמדה ומעורבות. קיים כלי יישומי, המציג לפי שלבים מרכזיים בקהילת מדע אזרחי, מהגיוס ועד הובלה, מה המשתתף.ת צריך.ה ומה כדאי לתת לו.ה בכל שלב:

שלב	מה המשתתפים מרגישים	מה הם צריכים	מה כדאי לתת להם (המלצות פעולה)
גיוס	סקרנות, עניין ראשוני, אי-ודאות	להבין מה זה הפרויקט ולמה זה חשוב	מסר ברור ומשמעותי, דוגמאות להשפעה, הזמנה אישית/קהילתית
כניסה	התרגשות לצד חשש (“האם אני מתאים.ה?”)	הכוונה פשוטה, תחושת שייכות ראשונית	מפגש היכרות, ליווי אישי, הדרכה בסיסית נגישה
למידה	עניין אך גם בלבול אפשרי	ידע וכלים לפעולה	הכשרה מדורגת, חומרי עזר, תרגול מודרך
השתתפות	סיפוק, גילוי, הנאה	משימות ברורות ומשוב	פעילויות מובנות, משוב מהיר, חיזוק חיובי
התמדה	מחויבות, אך גם סכנת ירידה במוטיבציה	משמעות, קשר חברתי, התקדמות	מפגשים קבועים, קהילה פעילה, שיתוף תוצאות והשפעה
הובלה	תחושת מסוגלות, רצון להשפיע	הכרה, אחריות, תפקיד	מתן תפקידים, הוקרה פומבית, הזדמנויות להדרכה והובלה

ניהול קהילות מנטרים – הדוגמה של עמק המעיינות 

משנת 2022 מקדמת המועצה המקומית של עמק המעיינות קבוצת פעילים המנטרים את המגוון הביולוגי, החי והצומח, בשטחים הפתוחים של עמק המעיינות ובית שאן באמצעות פלטפורמת iNaturalist. מטרת המיזם לקבל תמונת מצב אקולוגית עדכנית שתתמוך בקבלת החלטות מושכלת, תוך חיבור התושבים לטבע והנגשת הידע. 

את הקהילה מרכזת נועה אונגר, נציגת המועצה, והיא עומדת בקשר אישי עם כל אחד מהמנטרים על מנת לסייע לו בעת הצורך. בקהילה חברים כ-20 מנטרים קבועים ועוד עשרות מזדמנים ולהם קבוצת ווצאפ משותפת שבה נעזרים לזיהוי תצפיות ותיאומים. מפעם לפעם מצטרפים מנטרים חדשים שנועה מסייעת להם לפי הצורך. 

הקבוצה מקיימת מפגשים סדירים אחת למספר שבועות שעיקרם הרצאות וסיורים עם מומחים בנושאי טבע שונים בעמק. המנטרים מסייעים גם בפעילויות החינוכיות עם תלמידי בתי ספר המשתתפים בניטור ובאירועים קהילתיים הפתוחים לקהל הרחב של המועצה.

ניהול קהילות מנטרים – הדוגמה של מנטרי הפרפרים

התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל היא מיזם מדע אזרחי ותיק שהושק ב-2009 במטרה לאסוף מידע על מצב הפרפרים ודרכם על מצב הטבע בכלל בישראל. המנטרים יוצאים למסלול קבוע אחת לשבועיים בו הם מציינים את הפרפרים שנצפו במסלול באפליקציה ייעודית. לעיתים הם משתתפים בסקרי מינים נדירים או במיזם ספירת הפרפרים. במהלך השנים האחרונות הוקמו מעל 10 קהילות מנטרים ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים ותוכנית הניטור הלאומית ובשיתוף רשויות מקומיות כמו קרית אונו, עמק יזרעאל, מודיעין, תל אביב-יפו, או גופים כמו החברה להגנת הטבע, הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. 

קהילות המנטרים מרוכזות ע”י רכז או רכזת במימון הרשות המקומית או רכזים מתנדבים. הם אלו ששומרים על קשר עם חברי הקהילה ודואגים לתוכנית הכשרה מקומית שנערכת בתמיכה וליווי של אגודת חובבי הפרפרים על מנת להכשיר ככל הניתן את המנטרים הוותיקים והחדשים שמצטרפים. ההכשרה נעשית ברובה בסיורים ובחלקה בהרצאות. לעיתים המנטרים שותפים בפעילויות חינוכיות או באירועים מקומיים ומסייעים בפרויקטים ארציים כמו בחירת הפרפר הלאומי של ישראל או ספירת הפרפרים הגדולה. בנוסף לאלו, מתקיימת תוכנית הכשרה ארצית הפתוחה לכלל חובבי הפרפרים וכמובן פעילי תוכנית הניטור ומתעניינים הכוללת: סדרת הרצאות בנושאי פרפרים בזום עם טובי המומחים, סיורים בעקבות פרפרים ברחבי הארץ, כנס מנטרים ארצי בו המנטרים נפגשים ונחשפים לפעילויות שונות וכן כנס מדעי בהובלת אגודת חובבי הפרפרים. בעבר, כשהתוכנית הלאומית קיבלה סיוע תקציבי, הייתה משרה לרכזת ארצית שתמכה ברכזים המקומיים ויחד הם בנו את מערך ההפעלה של הקהילות ואת הפעילויות המשותפות. כיום הפעילות הארצית והתכלול בין הרכזים נעשים בהתנדבות.

יש לציין כי יש גם מנטרים עצמאיים, כלומר מנטרים שאינם שייכים לקהילה מסוימת, והם מקובצים יחדיו בקבוצת וואטסאפ שבה הם מקבלים את כל ההזמנות לפעילויות הכלליות, ההרצאות, הסיורים והכנסים.

ההתמדה של המתנדבים לאורך זמן נתמכת בחוזק החברתי של הקהילה, החוויות המשותפות, המסגרת התומכת בקבוצות הוואטסאפ, בה יש שיח תמידי, שיתוף וסיוע בזיהוי.

מקורות

Chari, R., Blumenthal, M. S., Matthews, L.J.; (2019). Community Citizen Science, From Promise to Action. Rand.

Delfine, M., Muller, A., & Manners, R. (2024). Literature review on motivation and incentives for voluntary participation in citizen science projects.‏

Pandya, R. E. (2012). A framework for engaging diverse communities in citizen science in the US. Frontiers in Ecology and the Environment, 10(6), 314-317.‏

Vasiliades, M. A., Hadjichambis, A. C., Paraskeva-Hadjichambi, D., Adamou, A., & Georgiou, Y. (2021). A systematic literature review on the participation aspects of environmental and nature-based citizen science initiatives. Sustainability, 13(13), 7457.‏

West, S., & Pateman, R. (2016). Recruiting and retaining participants in citizen science: What can be learned from the volunteering literature?. Citizen Science: Theory and Practice, 1(2): 15, pp. 1–10, DOI: https://doi.org/10.5334/cstp.8